תורה תמימה על התורה, ויקרא כ״ג:ב׳

דבר אל בני ישראל. כאן מדבר בעבור שנה ולמטה מדבר בקידוש החודש . תו"כ פסוק ד'

דבר אל בני ישראל. תניא, מניין שמעברין את השנה על בני הגליות שיצאו ממקומן ועדיין לא הגיעו לירושלים, ת"ל דבר אל בני ישראל מועדי ה', עשה את המועדות שיעשו אותן כל ישראל . ירושלמי שביעית פ"י ה"א

אשר תקראו אותם. תניא, כיצד מקדשין את החודש, ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש, מנלן, אמר רב פפא, דכתיב אשר תקראו אתם קרי ביה אתם , ורב נחמן בר יצחק אמר, אלה הם מועדי, הם יאמרו מועדי , ולמה אומרים מקודש מקודש תרי זימני, דכתיב מקראי קודש . ר"ה כ"ד א'

מקראי קודש. עיין לקמן פסוק ל"ה.

מקראי קודש. ת"ר, זכור את יום השבת לקדשופ' יתרו, מהו לקדשו – לקדשו בברכה, מכאן אמרו, מקדשין על היין בכניסתו, ואין לי אלא שבת, יו"ט מניין, ת"ל אלה מועדי ה' וגו' מכילתא פ' יתרו.

אלה הם מועדי. תניא, יכול קדשו את החורש קודם זמנו או אחר עבורו יום אחד יהיה מעובר, ת"ל אשר תקראו אותם אלה הם מועדי, בזמנו – הם מועדי, לפני זמנו אין אלה הם מועדי . ירושלמי שביעית פ"י ה"א